בכל חורף חוזר תרחיש מוכר: תינוק עם נזלת ושיעול קל שנראה כמו עוד צינון עונתי, אך בתוך ימים ספורים התסמינים מחמירים והנשימה הופכת מאומצת. במקרים רבים עומד מאחורי ההידרדרות וירוס ה-RSV, אחד הגורמים המרכזיים לזיהומי דרכי הנשימה התחתונות בילדים. כמעט כל ילד ייחשף אליו עד גיל שנתיים, ולחלקם הוא עלול להוות סכנה של ממש. בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה כי ההתמודדות עם RSV איננה רק רפואית, אלא גם מערכתית ומשפחתית.
ד"ר יואב אלקן-הלמן, מומחה למחלות זיהומיות בילדים מסביר: "וירוס ה-RSV הוא הגורם השכיח ביותר לאשפוזי תינוקות בחורף בישראל, והוא יוצר עומס כבד על מחלקות הילדים. החידוש המרכזי של החורף האחרון הוא כניסתו לשימוש של אמצעי הגנה סביל לכלל התינוקות עד גיל שנה - זריקה בודדת של נוגדנים המעניקה שכבת הגנה למשך חודשי העונה הרגישים".
מהו RSV ולמה הוא מטעה בתחילה
בראשית המחלה וירוס ה-RSV נראה כמו "עוד צינון": נזלת מימית, חום נמוך, שיעול וגרד בגרון. אצל תינוקות מופיעים לעיתים גם חוסר תיאבון, עצבנות והפרעות שינה. הבעיה היא שההידרדרות עלולה להיות מהירה ולפגוע בדרכי האוויר הקטנות בריאות. אז מתווספים סימנים שמחייבים דריכות ופנייה לרופא - נשימה מהירה או שטחית, צפצופים, קוצר נשימה, קשיי יניקה ולעיתים כיחלון סביב השפתיים, המעיד על ירידה ברמת החמצן.
גם אצל מבוגרים וקשישים עם מחלות רקע עלול RSV להחמיר מצבים כרוניים ואף לגרום לדלקת ריאות. הוירוס מידבק מאוד, עובר בטיפות זעירות בשיעול או עיטוש וגם במגע עם משטחים מזוהמים, ויכול לשרוד שעות על צעצועים, בגדים וידיות. מסגרות גן ומשפחתונים מהווים מוקדי הדבקה עיקריים, ולכן התפשטותו בחורף כה רחבה.
ממדי התופעה בישראל: לא רק פגים וחולי רקע
לדברי ד"ר אלקן-הלמן, מחקרים שנערכו מצביעים על שיעורי אשפוז ניכרים בקרב תינוקות ופעוטות. "חלק גדול מהמאושפזים הם תינוקות בריאים לחלוטין, ללא מחלות רקע, שנקלעים למחלה חריפה במיוחד", הוא מסביר. מעבר למספרים, החשיבות נעוצה בעומס המצטבר על בתי החולים ובתחושת המצוקה של המשפחות - דאגה מתמשכת ויכולת מוגבלת לטיפול תרופתי בקהילה.
ההשפעה אינה מוגבלת למחלקות הילדים בלבד. בקבוצות סיכון נוספות - קשישים או מבוגרים עם אסתמה ו-COPD, וירוס ה- RSV עלול להחמיר את המחלות הקיימות ולהוביל לאשפוזים גם במחלקות פנימיות. במילים אחרות, מדובר בוירוס בעל משמעות מערכתית רחבה, ולא ב"עוד צינון" עונתי.
למה האבחון מאתגר ומה באמת עוזר
אחת הסיבות לבלבול היא הדמיון הקליני לצינון או לדלקת אחרת בתחילת המחלה. ברפואת הקהילה, האבחנה מתבססת בעיקר על הערכה קלינית, שכן בדיקות כמו PCR אינן מבוצעות לכל תינוק עם ברונכיוליטיס. גם כאשר הבדיקה נעשית בבית חולים, התוצאה אינה משנה את עקרונות הטיפול - מאחר שאין כיום טיפול תרופתי ייעודי שמחסל את הוירוס. הגישה היא טיפול תומך שכולל מתן חמצן לפי צורך, נוזלים ולעיתים תמיכה נשימתית.
כאן חשוב לנפץ כמה מיתוסים. ד"ר אלקן-הלמן מדגיש כי תרופות המוכרות מהקשר של מחלות נשימה - סטרואידים, משאפים מסוימים או סירופים שונים - אינן מועילות ברוב מקרי ה- RSV בתינוקות, ולעיתים אף גורמות לתופעות לוואי מיותרות. גם אנטיביוטיקה אינה יעילה נגד נגיפים ועלולה להזיק.
"הרבה פעמים נותנים אותה כדי להרגיש שעושים משהו, אבל זה פשוט לא עובד"' הוא אומר.
מה כן מועיל? ניטור נשימה והאכלה, זיהוי מוקדם של סימני החמרה והגעה בזמן לרופא. ובעיקר - סבלנות. המחלה נמשכת לרוב כשבוע עד עשרה ימים, אך לא פעם מותירה אחריה שיעול ממושך.
החידוש של 2025: הגנה סבילה לכלל התינוקות עד גיל שנה
לאחר עשרות שנים שבהן עיקר הטיפול ב- RSV היה תומך בלבד, נכנסה בישראל בשנת 2025 תכנית הגנה סבילה לכל התינוקות עד גיל שנה. מדובר בהזרקה חד פעמית של נוגדנים מוכנים, המעניקה שכבת הגנה לחודשי החורף. ההזרקה ניתנת בפועל בבית החולים מיד לאחר הלידה או במסגרת טיפת חלב - בהתאם לגיל התינוק ולעונה.
לדברי ד"ר אלקן-הלמן, ההגנה הסבילה מיועדת לכלל התינוקות בשנת חייהם הראשונה. בתינוקות עם מומי לב מולדים משמעותיים ניתן לשקול מתן הגנה לעונת חורף נוספת, בהתאם להנחיות הקליניות ולהחלטת רופא מומחה. חשוב להבדיל בין הגנה סבילה המבוססת על נוגדנים לבין חיסון פעיל: ניסיונות עבר לפתח חיסון פעיל לפעוטות לא הוכיחו בטיחות ויעילות, ולכן כיום ההגנה ניתנת באמצעות נוגדנים מוכנים בלבד.
המשמעות המעשית היא צמצום צפוי במספר האשפוזים ובשיעור הסיבוכים, לצד הפחתת העומס על מחלקות הילדים. "זו בשורה משמעותית להורים ולמערכת," מדגיש ד"ר אלקן־הלמן, "במיוחד כשזוכרים שרבים מהמאושפזים הם תינוקות בריאים לחלוטין, שלא ניתן היה לחזות מי מהם יסתבך."
מה הורים יכולים לעשות כדי להפחית סיכון
לצד ההגנה הסבילה, צעדים יומיומיים מפחיתים הדבקה:
• שטיפת ידיים תכופה בסבון או אלכוג'ל.
• הימנעות ממגע קרוב של תינוקות עם אנשים מצוננים.
• חיטוי משטחים וצעצועים בבית ובמסגרות.
• אוורור חללים סגורים.
• הימנעות מחשיפה לעשן סיגריות בסביבת התינוק.
ובהיבט הקליני: אם מופיעים נשימה מהירה או שטחית, צפצופים, כחלון סביב השפתיים, קושי ביניקה או ירידה בהאכלה - לא ממתינים. פונים לרופא ילדים, ולעיתים גם למיון, כדי לוודא ריווי חמצן ולקבל תמיכה מתאימה.
בשיתוף סאנופי וללא מעורבות בתכנים.
למידע נוסף על וירוס ה RSV - בקרו באתר חיסון וידע ופנו לרופא המטפל
למידע נוסף על החיסון כנגד RSV לתינוקות - בקרו באתר משרד הבריאות
*האמור מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחליף ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי אישי, ואינו הוראה רפואית. בכל חשד למצב רפואי יש לפנות לרופא המטפל.