וירוס ה- RSV נגיף הנשימה הסינציציאלי, הוא הנגיף שגורם להכי הרבה אשפוזי תינוקות בעונת החורף וכמעט כל הילדים עד גיל שנתיים יידבקו בו. הידבקות בנגיף יכולה להתבטא בתחילה כמו "עוד צינון" עם תסמינים כמו נזלת, שיעול קל וחום נמוך. אולם אצל תינוקות צעירים הוא עלול להתקדם במהירות לפגיעה בדרכי האוויר הקטנות, דלקת ריאות ולהוביל למצוקה נשימתית קשה. לרוב זו מחלה שחולפת, אך בחלק מהמקרים נדרשת השגחה ואף אשפוז.
בריאיון לוואלה, פרופ' מאלנה כהן-סימברקנו, מנהלת יחידת ריאות ילדים בבית החולים הדסה עין כרם והר הצופים, עושה סדר: מה ההבדל בין RSV לצינון רגיל, מהן "נורות האזהרה" להורים, מי נחשב בסיכון מוגבר וכיצד ניתן למנוע תחלואה קשה.
לא "עוד צינון" : כך נראה ה- RSV בתחילת הדרך
"ה- RSV הוא וירוס שבנוסף לנזלת וקצת חום עלול לגרום גם לברונכיוליטיס, כלומר דלקת של דרכי האוויר הקטנות בריאות", אומרת פרופ' כהן-סימברקנו. "זו הסיבה שבחלק מהמקרים אנחנו רואים הידרדרות מהירה יחסית, בעיקר אצל תינוקות צעירים וכאלו שסובלים ממחלה כרונית כגון ריאתית, לבבית, של מערכת החיסון ועוד".
לדבריה, הבלבול עם צינון רגיל שכיח, אך יש סימנים שמבדילים: נשימה הולכת ונעשית מאומצת, מהירה מהרגיל, שיעול שמחריף, צפצופים, וקושי ביניקה או בהאכלה.
ומה אמור להדליק אצל ההורים נורה אדומה לפנייה לרופא או למיון ילדים? "נשימה מהירה או מאומצת, שינוי צבע סביב השפתיים, אפאתיות, ירידה משמעותית באכילה ובשתייה ופחות שתן בטיטול, כל אלה סימנים שצריכים להדאיג. בתינוקות מתחת לגיל שנה זה קריטי במיוחד", אומרת פרופ' כהן- סימברקנו.
מי בסיכון ומהם הסיבוכים האפשריים?
לא ניתן לנבא מי מהתינוקת עלול לבטא מחלה קשה וגם תינוקות בריאים לחלוטין עלולים להגיע לאשפוז. עם זאת ישנן קבוצות סיכון שכוללות פגים ותינוקות קטנים מאוד, ילדים עם מחלות לב מולדות או מחלות ריאה כרוניות, וכן ילדים עם פגיעה במערכת החיסון. "במחלקות הילדים בבתי החולים אנחנו רואים בעיקר מצוקה נשימתית שדורשת תמיכה בחמצן, לעיתים יש צורך בנוזלים בשל קושי בהאכלה והתייבשות, ובמקרים מסוימים גם תמיכה נשימתית מתקדמת", היא מתארת.
הסיבוכים מתחלקים לשניים:
• בשלב החריף: קוצר נשימה, ירידה בריווי חמצן, צורך באשפוז ולעיתים טיפול נמרץ
• לאורך זמן: בחלק מהמקרים נותרת נטייה לצפצופים, קוצר נשימה ושיעול ממושך
בבית ובקהילה: מה כן לעשות, מה פחות, ומתי לפנות
כיום אין תרופה נגד הנגיף והטיפול ב- RSV הוא תומך. אצל מרבית התינוקות המחלה חולפת בתוך כשבוע עד עשרה ימים, לעיתים עם שיעול שנשאר מעט יותר. המפתח הוא מעקב צמוד אחרי נשימה, ריווי חמצן בדם, שתייה והאכלה. "הדגש העיקרי הוא על שתייה מספקת", מדגישה פרופ' כהן-סימברקנו. "אם תינוק מפסיק לשתות ולא נותן שתן כרגיל, זה סימן שמצריך הערכה רפואית מיידית".
ישנם כמה עקרונות פשוטים שעשויים לעזור להפחית את הסיכוי להידבקות: היגיינת ידיים, אוורור חללים, וחיטוי משטחים וצעצועים, הימנעות ממגע קרוב של תינוקות עם אנשים מצוננים, הימנעות מחשיפה לעשן סיגריות בבית ומסביבת התינוק ולזכור שאנטיביוטיקה אינה פועלת נגד נגיפים, ובדרך כלל אין לה תועלת ב- RSV, אך לעיתים יש זיהום חיידקי משני ובמקרים אלו כן יש צורך באנטיביוטיקה.
השנה נכנסה לשגרה הגנה חד-פעמית לתינוקות עד גיל שנה
הבשורה של החורף האחרון היא כניסתה לשגרה של הגנה חד-פעמית לתינוקות עד גיל שנה בבתי החולים ובטיפות החלב. "בעבר ההגנה ניתנה בעיקר לפגים ולתינוקות עם מחלות רקע, אשר הצריכה מתן של חמש מנות (זריקות) במהלך החורף", מסבירה פרופ' כהן-סימברקנו.
"השנה הוכלל בסל התרופות חיסון לכלל התינוקות עד גיל שנה, כולל אלו שנולדו במועד. מדובר בחיסון סביל, המבוסס על נוגדנים מוכנים מראש (בניגוד לחיסון פעיל אחד היתרונות הבולטים של החיסון, הוא יעילותו, שנשמרת לתקופה ממושכת ועל כן החיסון ניתן במנה אחת בלבד."
לדבריה, תופעות הלוואי נדירות וקלות בדרך כלל, בעיקר תגובה מקומית שחולפת במהרה. נתונים מהשנתיים האחרות ממדינות שבהן החיסון כבר ניתן רואים שינוי של ממש: "באותם מקומות נרשמה ירידה גדולה באשפוזים במחלקות הילדים ובעיקר ביחידות לטיפול נמרץ, הפחתה בתמותה ובהמשך גם בתחלואה לטווח ארוך. המספרים במדינות רבות מדברים על ירידות של מעל 60 עד 80 אחוז במקרים מסוימים", היא אומרת.
איך מקבלים את החיסון?
תינוקות שנולדו בעונת ה-RSV מקבלים את ההגנה בבית החולים לאחר הלידה. תינוקות שנולדו לפני תחילת העונה יכולים לקבל אותה בטיפת חלב, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. "זה פתרון נוח שמפחית משמעותית את העומס על המשפחות ועל מערכת הבריאות, וכאמור, מפחית את הסיבוכים המיידים וגם לטווח ארוך", מסכמת פרופ' כהן-סימברקנו.
למידע נוסף על וירוס ה RSV - בקרו באתר חיסון וידע ופנו לרופא המטפל
למידע נוסף על החיסון כנגד RSV לתינוקות - בקרו באתר משרד הבריאות
*האמור מהווה מידע כללי בלבד, אינו מחליף ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי אישי ואינו הוראה רפואית. בכל חשד למצב רפואי יש לפנות לרופא.ה המטפל.ת.